התנסות בבלוג

זאת היא ופעם ראשונה שנכנסת לבלוגים, והיא מלאה בחששות ושאלות מה הוא בלוג? ומה מכיל? התעניינתי לחפש על הבלוגים נכנסתי לכמה אתרים דפדפתי בהם ושיתפתי בפורם של אתר הגננת שמתעסק בגננות בישראל ועונה על כל שאלותיהן.
אחר כך נכנסתי לכל הבלוגים ששלחת לנו, היו משותפים שהם בלוגים של חינוך אבל עם שונות בנושא. בכל בלוג שנכנסתי היה לי התעניינות לדפדף בבלוג השני ולראות מה מכיל בתוכו מדברים חדשים שירעננו לי את המוח, בהתחלה לא הגבתי לאף אחד וסגרתי את הפורם . ביום השני כשחזרתי במבית הספר היה לי חשק לדפדף עוד פעם בבלוגים, ודפדפתי ועכשיו שיתפתי בתגובה לשני בלוגים:

1. הבלוג של נמי פורת כתבתי את דעתי על הבלוג וחשיבותו , אבל לא קבלתי תגובה
הקישור של הבלוג:

http://noemyporath1.blogspot.com/2010/07/blog-post_30.html

2. הבלוג של מורה בחטיבה צעירה הבלוג היה מדהים בשבילי עשיר מאד ומלא בכל מיני פעיליות ומשחקים לימודיים שיכולים לסייע לנו בעבודתנו כאנשי חינוך. בבלוג המורה הציעה דברים מעניינים במשחקי למידהשהכינו ילדים עם הוריהם, הורים עם מורים בבית ספר יסודי בתל נורדאו.
בבלוג זה מטרות המורה היו לטפח את הערכים החברתיים בין הצוות החטיבה הצעירה בבית הספר, שיתוף הפעולה, כבוד, תרבות דיבור וחשיבה יצירתית שתתמוך בהוראה.
בבלוג זה כתבתי למורה על חשובות הבלוג הזה,על העשרתו בכל מיני משחקים שמסייעים בהעשייה לעשייה החינוכית, גם כן הרעיונות שהציעה בהכנת המשחקים האלה.
אילנה הגיבה והודה מאד על מה שכתבתי ואמרה שמטרת הבלוג היא שיתוף ההורים בעשייה החינוכית
הקישור של הבלוג:

http://wwwmishakim.blogspot.com/

אסמאא

הבלוג הוא עולם רחב ואפקטיבי בעולם שהחינוך הפרונטאלי הפך להיות מעמסה על התלמידים והמורים ומערכת החינוך. לפי דעתי אפשר למגר את בעיית הפרעות הקשב והריכוז דרך רתימת הבלוגים למשימות לימודיות מוגדרות. אפשר והגיע הזמן לחשוב איך אפשר ללמוד וללמד את מבנה הדעת דרך הבלוג. היום אנחנו הפכנו להיות פרונטאליים בצורה איומה. הבלוג היה בשבילי חויה מעניינת מאוד , ובפרט עם הבלוג של רוני חפר, איך הוא מתקשר עם הורים ותלמידים בנושא ספרות ילדים. הוא מתקשר עם העולם הרחב. מערכת החינוך צריכה להתחיל כהתחלה איך להפוך חלק מהלימודים ללימודים וירטואליים, אפשר לשפר יכולת ההבעה בכתב דרך הבלוג, יש הרבה מחשבות חיוביות. העיקר משאבים ונכונות. בשבילי זאת התחלה טובה למחשבה הלאה.

החויה שלי עם הבלוג של רוני חפר היתה נעימה מאוד,כתבתי לו שהוא מיוחד במינו שמשלב את הציור והכתיבה, ואני כדובר ערבית נדהמתי מאיכות הציורים והקשר שלו לילדים, הוא חזר לי והודה לי על ההערות המחמיאות ואמר שזאת הפעם הראשונה שהוא יודע שאיש מאום אל פחם נכנס לבלוג שלו, היה לי הערה על הציורים שלו שמשלבות בין הדמה לבין הילדות התמימה. היום אני רוצה להתעמק בעולם הבלוגים ולראות דעות ועולמות שהיו פעם בשבילי חסויים או נעלמים. והעולמות האלה כדאי לחשוף און לעיני תלמידינו, ולנצל את המשאב הזה לצורך הלמידה היעילה והמהנה.

מוחמד מחאגנה